Default Normal Template



*תרגיש חופשי לשנות,לערוך,למחוק,להוסיף ,להוריד,לתקן,מה שבא לך חבוב (.

דיסקוגרפיה :

Five Live Yardbirds (65)

John mayall bluesbreakers with Eric Clapton(66)

בדיוק בתקופתו של קלפטון עם שוברי (או שמא פורצי?) הבלוז של ג'ון מייאול הוצמד לו הכינוי "אלוהים" – וכאן הוא גם מוכיח שזה לא שקר.

האלבום הזה הראה לי חד וחלק,שלפני הכל קלפטון הוא בלוזיסט,וכזה שיודע לנגן בצורה אלוהית ממש.

השיר הנפלא שפותח את האלבום הוא All Your Love,שמאוחר יותר סטיבי ריי וואן ביצע,אבל אין לי ספק מי ביצע יותר טוב.

האלבום מלא בשירים בלוזיים מהפנטים,עם נגיעה מיוחדת של אלוהים.

חידוש לשירו של ריי צ'ארלס What'd I Say – ואיזה חידוש.

Ramblin' On My Mind המגניב,ו-hideway.

העטיפה עם תמונה די-מפורסמת של קלפטון בוהה,במבט מזה מפחיד לדעתי,בעיתון קומיקס חביב.

מומלץ בעיקר לאוהבי הבלוז.

Fresh Cream (66)

ואנחנו בתקופת "קצפת" .

קצפת טרייה – אלבומם הראשון של להקת הבלוז-רוק פסיכדליה המרהיבה הזאת.

שני שירים נפלאים פותחים את האלבום – N.S.U ו-I feel Free שתמיד מכניסים אותי לאווירת הקצפת.

Spoonful עם הסולו הנפלא של קלפטון ,ו- I'm So Glad.

בשביל להכנס לעולם המדהים של cream,אתם צריכים לשמוע את האלבום הזה,ואז להבין את פשר המהומה.

הגיטרה הבלוזית הנפלאה של קלפטון,התופים האנרגטים של אחד מהמתופפים האהובים עליי – ג'ינג'ר בייקר,והבס של ג'ק ברוס.

אלבום בכורה מרשים מאוד לשלישיית המוכשרים הנפלאים הללו.

Disraeli Gears

האלבום יצא בסוף 67',ה-שנה של המוזיקה.

מה לא נאמר על האלבום הזה.אחד האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-60,ואולי אלבום הבלוז-רוק פסיכדליה הכי מעולה שיצא (תחרות קשה עם ארץ הליידי החשמלית).

מתחיל עם שיר שאני נורא אוהבת - Strange Brew – שיר ממכר (במיוחד התופים של בייקר) ,עובר לשיר האלמותי וההמנון הנצחי של הלהקה Sunshine of love שפשוט לא נמאס,אחר כך World of pain הנפלא,ועובר דרך עוד שלל שירים מצויינים כמו

Blue Condition, We're Going Wrong ועוד.

העטיפה הפסיכדלית המגניבה שמתנוססת על האלבום רק עושה חשק לקנות את האלבום המדהים הזה .

אז אם עד עכשיו לא שמעתם אותו,אז למה אתם פה??

רוצו לקנות !.

Wheels of Fire (68)

לאחר ההצלחה של הענקית,והמוצדקת של disraeli gears,אלבומם הבא של הקצפת לא מאכזב.אלבום כפול - הצד הראשון הוא דיסק כמו כל האחרים,שהוקלט באולפן,ואילו הצד השני הוא 4 שירים שהוקלטו בהופעה חיה בפילמור.

עוד עטיפה פסיכדלית כזו מבית cream.

אלבום מצויין,שמתחיל עם ההמנון השני של קצפת White room שפה קלפטון מראה איך מנגנים על גיטרה,ומיד אחריו שיר מאוד חביב עליי – sitting on the top of the world ,השיר הנהדר Politician ו-Those Were The Days המקסים.

בצד השני יש את השיר הנפלא Crossroads,ששוב,הגיטרה של קלפטון לא מאכזבת בשום צורה,וגירסה בת 16 (!) דקות לשיר spoonful מאלבומם הראשון של הלהקה ועוד שני שירים.

אלבום מעולה.

Goodbye (69)

Blind Faith(69)

ואחרי שקצפת סגרה את הבסטה,קלפטון ובייקר מתחברים לסטיבי ווינווד וריק גריץ',ומוציאים אלבום פלא המכונה blind faith,בדיוק כמו הלהקה.

Had to cry today השיר הראשון באלבום שעושה את העבודה כמו שצריך,

ואז מגיע לשיר היפה cant find my way home ,ומיד אחר כך

Well All Right (דווקא השיר הפחות אהוב עליי באלבום),ואז היישר לשיר המדהים והמרגש presence of the lord שאני תמיד מוכנה להקשיב לו.

השניים האחרונים –sea of joy ו-Do What You Like סוגרים את האלבום המדהים הזה בצורה טובה.

ועל העטיפה אני חושבת שאמרו הכל...ביזארית לגמרי,משונה,לא ברורה-ספק פדופילית ועוד כל מיני שטויות על אחת מהעטיפות המפורסמות והשנויות במחלוקות ביותר בעולם הרוק.אני אישית מפחדת מהעטיפה.

חובה לכ-ו-ל-ם.

Live cream (70)-

Eric clapton (70) –

אלבום הסולו הראשון של קלפטון – לא רע.

אמנם לא מהחביבים עליי,אבל בסך-הכל הוא טוב.

יש את slunky ו-blues power הטובים.

After midnight השיר היותר "להיטי" באלבום,

Let it rain הרצועה האחרונה באלבום,היא נדמה לי גם החביבה עליי.

תקנו,רק לא בתור התחלה.

Layla and Other Assorted Love Songs (70)

ואנחנו עם ההרכב הנפלא דרק והדומינוס.

I looked away מתחיל את ההנאה,ועושה את זה יופי.

Bell bottom blues היפהפה ממשיך באותה דרך,והשירים שמופיעים באמצע האלבום,כמו Keep On Growing החביב, Nobody Knows You When You're Down And Out ו-

Tell The Truth ו-Key To The Highway גם כן לא מאכזבים.

השיר ה-11 – Little Wing,חידוש לשירו של הנדריקס – חידוש ענק.פשוט יפה.

וכמובן ,ליילה.אני לא חשובת שאני יכולה לתאר את השיר הזה...פשוט מדהים,עדיין לא נמאס לי ממנו.שירו הנצחי של קלפטון,שכנראה אף פעם לא יישכח.

ובעצם,למה צריך?

מומלץ.

Live cream volume 2(72) -

Derek and the dominos live at the filmore(73) –

Rainbow concert(73)

461 ocean boulevard (74)

צד שונה של קלפטון.

אלבום המושפע ממוזיקה שחורה ורגאיי –השיר I shot the sheriff – חידוש יפה לשירו של אליל הרגאיי המסומם בוב מארלי.

Motherless child הנחמד,let it grow שזה נדמה לי השיר האהוב עלי באלבום,

Mainline Florida, I Can't Hold Out ועוד כמה שירים חביבים באלבום.

אלבום טוב,אפילו מאוד,רק שקצת קשה להתחבר אליו,אבל בסוף,מתחברים :}.

מומלץ מאוד לשמוע אותו,אך לא להתחיל את "מסע הקלפטון" הזה.

There's one in every crowd (75)

נדמה לי שזה האלבום הכי פחות אהוב עליי מבית קלפטון.

אולי 2-3 שירים אני כן אהבתי,כמו The Sky Is Crying היפה ו swing low sweet chariot,ואולי גם pretty blue eyes,אבל הם ממש לא "השירים" של קלפטון.

לא יודעת,חסר בו משהו.

אולי זו רק אני,אבל פשוט לא מצאתי את האלבום הזה מעניין במיוחד.

e.c was here (75)

No reason to cry (76)

בהחלט לא אחד מה-היי לייטס בקריירה של קלפטון.

אלבום קצת מעיק .

יש שירים טובים,כמו למשל Hello Old Friend וBlack Summer Rain,ואולי עוד איזה אחד,אבל רוב השירים כאן באמת לא משהו.

המוזיקה כאן,בעיקר,מעט מעצבנת אם אפשר להגיד.

אבל אולי זה קצת לא רלוונטי,כי אני לא חובבת גדולה של קריירת הסולו של קלפטון,אבל בכל זאת,אני מוצאת את האלבום הזה חסר כל מעוף.

Slowhand (77)

אז מה הולך עם האלבום הזה?בואו נראה.

אלבום חביב פלוס,לפי דעתי.יש שיפור.

מתחיל עם cocaine של ג'י.ג'י קייל,ועובר לשיר המעט קיטשי,אך היפה wonderful tonight,ואז ל-lay down sally הנחמד.אבל בזה זה בערך מסתיים.

פתיחה חזקה,אבל ההמשך חלש.

פה ושם יש כמה יציאות טובות כמו 'The Core או הרצועה האחרונה שבאלבום Peaches And Diesel,אבל לא נדמה לי שיותר מזה.

לא אלבום רע,אבל בטח שלא מהגדולים של קלפטון.

Backless (78)

Just one night (80)

הופעה חיה שהוקלטה בטוקיו בסוף 79'.אלבום כפול.

אז השיר הראשון בצד הראשון הוא tulsa time המקפיץ,ואז early in the morning היפה,ואז שני שירים מהאלבום slowhand שלו – lay down sally ו-wonderful tonight בביצוע יפהפה.

If I Don't Be There By Morning,ועוד שלושה שירים חביבים.

הצד השני הרבה יותר טוב לטעמי.

זה מתחיל עם הביצוע המדהים ל-double trouble שלוקח 8 דקות ,sitting me up הנחמד,ואז (נדמה לי החביב עליי באלבום) blues power הבאמת מדהים של ה-7 דקות.

Rambling On My Mind הנחמד של כמעט 9 דקות,cocaine הפנטסטי בביצוע ע-נ-ק.

הנגנים שהוא בחר מצויינים,ובסך הכל אלבום הופעה חיה מצויין.שווה.

Another Ticket (81)

אלבום טוב,אפילו מאוד.

Something specail ו-black rose פותחים את האלבום הזה,ואחר כך בא השיר המעולה blow wind blow ו-another ticket המעולה גם כן,וגם hold me lord ו-floating bridge טובים.

אחד האלבומים היותר טובים של קלפטון בקריירת הסולו שלו.לפי דעתי,כמובן.

נדמה לי שזה האלבום הראשון מקריירת הסולו של קלפטון,ומה אני יכולה להגיד – אהבתי.

Time pieces (82)

אז הגענו לאלבום אוסף.

הרבה שירים טובים מכל אלבום סולו של לקפטון עד עכשיו נכנסו לכאן.

מתחיל עם הגירסה ל "יריתי בשריף" של מארלי,עובר ל-after midnight ,דרך טוק טוק על שערי גן עדן של בוב דילן כאמור,היישר לקיטש היפה wonderful tonight וכמובן ל-ליילה האלמותי.

משם לcocaine (של ג'י ג'י קייל) וLay Down Sally, Swing Low Sweet Chariot ו let it grow היפה.

אוסף לא רע בכלל,אפילו אפשר להתחיל איתו,ומשם,אתם יודעים כבר לאן.

Money and cigarettes (83)

האלבום הזה הוא לא לכאן ולא לשם.

יש כמה שירים לא רעים,אבל זה נשמע קצת מאולץ.

למשל the shape you're in ו- I've Got A Rock n' Roll Heart הם לא רעים,וpretty girl גם כן.

אין לי מושג מה איתכם,אני לא ממש התחברתי לאלבום.

שווה שמיעה,אבל לא בתור התחלה.

Time pieces volume 2 – live in the 70's (83)

Behind the sun (85)

פיל קולינס הפיק.

She's waiting הרצועה הפותחת את האלבום ,פשוט שיר נפלא וקצבי,והשיר ה-3same old blues - ממשיך את זה,ביחד עם knock on wood וforever man הנהדר.

It all depends – לדעתי שיר מצויין,וכנ"ל Tangled in love ו-behind the sun.

הצליל של האייטיז מתחיל להשתלט על קלפטון.וזה מבשר רעות.

אבל אלבום לא רע,אפילו טוב.

August (86)

דווקא האלבום יצא באוקטובר,אבל ניחא.

פיל קולינס שימש גם כאן כמפיק.

יש מעט שירים שמצאתי אותם מעניינים.

האלבום הזה הוא יותר מדי אייטיזי,וזו בעיה.את "צליל שנות ה-80" אני לא סובלת,והאלבום הזה מתאפיין בצליל הזה,בגלל זה לא אהבתי אותו.

אם אתם אוהבים את שנות ה-80,אתם תאהבו את האלבום.אני לא.

Crossroads (88)

אנציקלופדיה לא רעה של קלפטון.

מארז של 4 דיסקים,שבסך הכל ישנם קצת יותר מ-70 שירים.

זה משהו כמו "דה באסט אוף דה באסט אוף דה באסט אוף" (בטח שכחתי איזה באסט אחד).

תמצאו פה בערך מה שתרצו.

feel free,spoonful,white room.sunshine of love,presence of the lord,Laylaזה רק חלק קטן מהתקופה שלפני קריירת הסולו שלו.

Hello old friend,cocaine,I shot the sheriff,wonderful tonight,the sky is crying הם חלק עוד יותר קטן מתקופת הסולו שלו,בעיקר בשנות ה-70.

אמרתי לכן,מה שתרצו כמעט יש פה.

המארז,אני מנחשת,עולה מעל 300 שקל,וזה לא שווה את זה.

תתחילו מקטן.

Journeyman (89)

עדיין יש פתיתי אייטיז מאיימות באלבום,אבל דווקא אלבום נפלא לדעתי.

Pretending מכניס אותך לקצב ולאווירה,וכך גם anything fot your love ו-bad love המקסים.

לאחר מכן באה (לדעתי) הרצועה הכי,או כמעט הכי,טובה באלבום –Running on faith.

Old love ו- breaking point גם לא רעים בכלל,ומשום מה מצאתי את עצמי מקשיבה לאלבום הזה יותר ממה שציפיתי.טוב,אז בזמן האחרון כבר לא ממש,אבל יש בו קסם כזה,ששובה אותך.

24 nights(91)

הופעה חיה שהוקלטה בתחילת שנות ה90 ברוייאל אלברט האל בלונדון.אלבום כפול.

Badge המהמם ,running on faith המצויין ,וכמובן white room עם הסולו הענק של קלפטון פותחים את האלבום,ומיד אחריהם ההמנון sunshine of love בגירסת 9 דקות מהפנטת.

Worried life blues גם חביב.

באלבום השני pretending פותח,ומיד אחריו באים שני ה"לאבים" הגדולים – bad love ו old love בגירסה של 13 (!) דקות.

Wonderful tonight ו-bell bottom blues גם כן טובים,וללא ספק אלבום הופעה טוב.

Unplugged (92)

לא יודעת מה איתכם,אבל אני לא אוהבת את האלבום.

שירים מעייפים ונמאסים.

Hey hey תמיד עיצבן אותי,ולאחר שמיעה אחת של tears in heaven אני הבנתי שעם השיר הזה אני גמרתי.

אוקיי,יש את ליילה (למרות שהגרסה לא מצאה חן בעייני),ואת running on faith,ואפשר גם לפעמים להקשיב לעוד איזה שיר או שניים,אבל באמת – זהו.

הצלחה מטאורית נחתה על האלבום ובמיוחד על השיר ה-מ-ע-צ-ב-ן tears in heaven,שזיכה אותו בלא פחות מ-6 פרסי גראמי,וטחינה בmtv\vh-1.נו באמת.

From the cradle (94)

אלוהים מחליט לחזור לשורשי הבלוז.

פתיחה יפה ועוצמתית עם blues before sunrise שעובר מיד ל-third degree הנפלא,

בהמשך יש את five long years,אחד השירים החביבים עליי באלבום.

How long blues ו-driftin' גם כן טובים,ויש עוד.

רק לפעמים,אני מרגישה שהאלבום קצת חוזר על עצמו.

אלבום טוב,ללא ספק,רק שהשירים דומים מדי אחד לשני.

אבל מומלץ,בטח שמומלץ.בלוזי.

Retail therapy (97)

Pilgrim (98)

אלבום בינוני.

My fathers eyes היפה ו river of tears,going down slow ו-circus נחמדים,וישנם אולי עוד איזה כמה שירים.אבל לא איזה משהו מיוחד.

לא אלבום מלהיב,אבל גם לא רע.

בטח שלא בתור התחלה – תזהרו.

עליי,אישית,זה נמאס די מהר.

Blues (99)

Chronicles (99)

עוד אלבום אוסף.

ה"באסט" של קריירת הסולו שלו מהשנים האחרונות.

Tears in heaven השתלשל לפה (בטח,הרי זה השיר הטוב בקריירה שלו),וגם הגירסה האקוסטית של ליילה.change the world האיכשהו בסדר,pretending,bad love,river of tears,she's waiting ועוד שירים "מוצלחים" מהשנים האחרונות.

Wonderful tonight גם פה,ו-forever man ו-running on faith לא נשארים בחוץ.

האוסף לא מדהים,אבל וואלה,עדיף לכם לרכוש אותו לפני כל מיני אלבומים בשנות ה90 שהוא הוציא.עדיף.

Riding with the king (2000)

אז מי המלך ?

בטח שבי.בי – הרי קלפטון הוא אלוהים.

הבלוזיסט הענק והמצויין בי בי קינג חובר לקלפטון,וביחד הם מוציאים אלבום בלוזי משובח.

שיר הנושא דווקא די מגניב,key to the highway הנחמד, Three O' Clock Blues גם כן יפה,והאלבום בלוזי ונהדר.

שילוב מוצלח – אני אהבתי.

Reptile (2001)

................
................

In order to avoid copyright disputes, this page is only a partial summary.

Google Online Preview   Download